המסר הכפול של העמותות לקידום נשים




בישראל קיימות לא מעט עמותות שמטרתן לקדם נשים, להעצים אותן, לסייע להן להפוך למנהיגות ולקדם שוויון מגדרי. כל אלה מטרות חשובות לכל הדעות, אבל עצם היותן עמותות הנתמכות על טוב ליבם של תורמים ושל תקציבים, מהווה מסר כפול עבור אותן נשים שמקבלות הכשרות ו״העצמה״ אצלן.


כשרוצים לקדם נשים ולהעצים אותן, צריך להבין שכסף חייב להיות נוכח בתהליך. צריך לדבר עליו, לפרק פרדיגמות שקשורות בו, להבין את החשיבות שלו, ללמד נשים לדרוש אותו ולא לפחד מלעסוק בו.


עמותות מתנהלות לרוב בתת תקציב, הן חייבות לשמור על איזון ולא לחרוג מהתקציב שנקבע, ומכיוון שהן עמותות ללא מטרות רווח, ההתנהלות היא בדרך כלל לא מתוך ראיה עסקית של רווח והפסד אלא של שמירה על איזון. התקציב הצפוף מביא בדרך כלל להעסקת מרצים מרצות, מנחים ומנחות בהתנדבות או בסכומים ״סמליים״.

וכך נוצר לו מסר כפול שאומר, אנחנו לא מתעסקים בכסף, אנחנו מתעסקים בחזון שלנו להביא שינוי חברתי, וזה מייצר הפרדה בין הרצון לשפר את המציאות לבין הכלים שיכולים להביא לשינוי הזה שאחד מהם הוא כסף.


למה גופים המבקשים לקדם נשים הן עמותות הנסמכות על תרומות ולעומת זאת גופים המבקשים לקדם סטארטאפים (שהוא עולם גברי) הם ״קרנות הון סיכון?״ למה אנשים מוכנים להשקיע בסטארט אפ מיליוני שקלים למרות שעל פי נתוני הלמ״ס, רק 16% מהסטרטאפים הופכים לחברות בשלות?


התשובה היא כסף.


עולם העסקים צריך להבין שקידום נשים ושוויון מגדרי ישתלם לו כלכלית (ראינו את זה כבר במחקרים) אבל איך עמותות אמורות לדבר עם ארגונים על יותר כסף, אם הן עצמן אינן עסקיות?


ב2018 סך המענקים של רשות החדשנות לקידום סטארטאפים עמד על 590 מיליון ש״ח. בחיפוש אחר סכום התקציב שהושקע בקידום נשים על ידי הרשות לקידום מעמד האישה, צוינו דברים רבים שנעשו במהלך השנה אך לא צוין מה הסכום שהוצא על כלל הפעילויות הללו. (דוח פעילות 2018 הרשות למעמד האישה)


ניתן לראות שהשקעה בנשים נשארת כמעט תמיד בגדר השקעות של המגזר השלישי ושל עמותות.

ועכשיו אעלה תאוריה שאולי תרגיז כמה א.נשים, מבדיקה שנערכה, גילינו שבראשותן של רוב העמותות שנושאות את ערך קידום נשים, עומדות נשים, כך גם בוועד המנהל של העמותות הללו. והשאלה היא האם זה לא גלגל שמזין את עצמו ללא אפשרות פריצה.


נשים נוטות ״לדבר״ בחשיבותן של ערכים (דבר חשוב לכל הדעות) גברים נוטים ״לדבר״ בכסף. וזו לא שאלה של רע או טוב, זו פשוט הבניה תרבותית שגדלנו עליה. האם מטרה חברתית נעלה צריכה בהכרח להתנגש עם רצון גם להרוויח כסף ממנה?


כל עוד עמותות המקדמות נשים לא יהפכו את התקליט ויתחילו לדבר כסף, גם בתוך עצמן וגם כלפי הנשים והשיח שהן מקדמות, הדברים בשטח לא ישתנו. וכל עוד לא יהיה גיוון מגדרי בהנהלות שלהן ובוועדים המנהלים שלהן, נקודת המבט תהיה מצומצמת ותישאר אחת. אנחנו מדברים על גיוון בהנהלות ובצוותים אבל בפועל בעמותות הללו עדיין לא רואים את אותו הגיוון.


חשוב לציין שבכל הקשור לחקיקה ולרגולציה, העמותות הללו אכן עושות עבודה מצוינת אבל, וזה אבל חשוב מאד, הן צריכות לעלות לשלב הבא, להרכיב משקפיים עסקיים ולהבין שהשטח מדבר אחרת.





78 צפיות0 תגובות

050-8563157 | Tel. 077-9114420  I  info@derechisha.com

  • LinkedIn
  • Facebook
  • logo saloona