למה לא כתבתי פוסט ליום האישה


Photo by Katherine Hanlon on Unsplash


כחודש לפני יום האישה הבינלאומי, התכוננתי לכתוב פוסט שקשור ליום הזה. זה היה הדבר המתבקש. התכוננתי לכתוב על ההישגים שכבר השגנו ועל אלה שעוד לא, על המאבקים, על הדרך ועל החזון. אבל הימים עברו ולא הצלחתי לגרום לעצמי לשבת ולכתוב אותו וככל שהתקרב היום והפוסט עדיין לא נכתב, שאלתי את עצמי למה זה קורה ולא הבנתי איך הפוסט לא נכתב מעצמו והרי אני חיה את הנושא הזה ביום יום.

אז איך יכול להיות שדווקא כמי שעוסקת בתחום לא אכתוב על כך?


קראתי את הכתבות שהתפרסמו ביום הזה, את המאמרים, טורי הדעה, צפיתי בכתבות בטלוויזיה והקשבתי למה שנאמר ברדיו, הכל נכון והאמת במבט לאחור, לא היה לי ממש מה לחדש.

מה כבר יכולתי להוסיף? לספר על סטודנט שאמר שיום האישה הוא יום שמביאים הביתה פרחים ושאם אבא שלו היה מגיע בלי פרחים הביתה, הלך עליו? או על חברה שהתלוננה בפני על כך ששינו את יום האם ליום המשפחה ואת משרת האם למשרת הורה? או על אלה ששואלים בשביל מה צריך יום האישה ובטוחים שיש שוויון אבל לא בטוחים אם יום האישה הוא נגד גברים? או על הדעה שהיום הזה מעודד נשים להיות בתודעה קורבנית?

את הכל כתבו ואת הכל כבר אמרו, וכל הסטטיסטיקות כבר הוצגו והנתונים ניתנו, אין לי מה לחדש בעניין יום האישה.

ואז הבנתי.

יום האישה עבורי הוא 24/7 .

זה מתחיל מעצם היותי אישה, נמשך בכך שאני אימא ל 4 נשים צעירות ודעתניות ומסתיים בעובדה שאני מנהלת חברה העוסקת בקידום נשים וצמצום פערים.


יום האישה עבורי התחיל ביום שבו הבנתי מה אני הולכת לעשות מאותו היום ואילך. היום שבו החלטתי לפתוח את ׳דרך אישה׳ ולהקדיש את הפעילות שלי ושל החברה שהקמתי לקידום נשים בארגונים ובחברות. דרך שהיא הוויה דרך חיים ושליחות גם יחד.


כשהתחלנו לעבוד על המיתוג החדש של העסק לפני כשנתיים, עלה נושא השם – ׳דרך אישה׳ ובדקנו האם להישאר עם השם הזה שהיה איתי מההתחלה או להחליף אותו. האם להצניע את המילה אישה על מנת לפתוח את עצמנו לקהלים נוספים וחדשים שהמילה ׳אישה׳ נשמעת להם נשית או מגדרית מדי ועלולה להרתיע אותם מלעשות את הצעד הראשון.

מודה ומתוודה שבדקנו שמות אחרים וניסינו אופציות לשמות שיהיו פחות שנויים במחלוקת ויותר מכוונים לאמצע, לקונצנזוס. אולם ככל שחיפשנו וככל שעלו שמות שונים, כך הרגשתי שאנחנו מתרחקים מהליבה, ממה שמהווה את הגרעין של העסק הזה ומהחזון ההתחלתי שלו- לקדם נשים ולהביא אותן למקומות שהן לא חשבו שהן יכולות, או שלא אפשרו להן, או שהיו בהם תקרות זכוכית. להביא את עצמן למקומות האלה באמצעות הדרך שלהן, זו שמתאימה למהותן כנשים ותואמת את אופיין ולא על פי תבניות מוכרות מעולם העבודה. יתרון יחסי שיהפוך ליתרון כלכלי. וזה נכון גם לגבי נשים שכבר נמצאות בעמדות ניהול ועשו את חצי הדרך אבל עדיין צריכות דחיפה נוספת קדימה.


במהלך 12 השנים שאנחנו פועלות, נראה שהעולם השתנה מאד, הצעירים והצעירות של היום, חווים מציאות שבה טייסות ומנתחות וטנקיסטיות הן דבר מובן מאליו, יש נשים בפוליטיקה והמון תקרות זכוכית שכבר לא קיימות עבורן, אבל הנה כמה נתונים מדהימים ממה שלא היה כל כך מזמן:

- רק בשנת 1951 נחקק בארץ חוק שאפשר לנשים להחזיק ברכוש. עד אז כל רכושה של האישה הפך לרכוש גבר עם חתונתם.

- בשנת 1977 נפתח המקלט הראשון בישראל לנשים מוכות. עד אז אלימות במשפחה נחשבה לבעיה רומנטית.

- רק בשנת 1988 חוקק חוק שוויון הזדמנויות בעבודה שחייב פניה בלשון זכר ונקבה ועודד נשים לפנות למקצועות שנחשבו גבריים. אז גם החל להופיע לראשונה המושג הטרדה מינית.

- טייסת הקרב הראשונה קיבלה כנפיים בשנת 2000

- ורק בשנת 2015 (לפני 6 שנים?!) הוכשרה מנתחת הלב הראשונה בישראל.

- ב 2016 היו מספר שיא של נשים בכנסת - 28 מתוך 120, זה אולי שיא אבל רחוק מלהיות טוב.


ואם כבר מדברים על יום האישה, לדעתי הוא צריך להיות שילוב בין המשך ריצה קדימה לבין עצירה קלה לחגיגה. הוא לא צריך להיות או-או אלא גם וגם. חשוב להסתכל אחורה ולראות את הזכויות שנשים הצליחו להשיג ואת ההתקדמות שעשה העולם בשוויון המגדרי בתחומים שונים ולהוקיר את זה. אבל צריך גם להשלים עם זה שהדרך עדיין לא הסתיימה והיא לא תסתיים עד שנבין ששוויון אמיתי מתחיל בהבנה שכל אחד שונה מהותית מהאחר וזה היתרון שיביא לבסוף את השוויון המגדרי.


בשבילי יום האישה הוא יום שבו אני מקבלת טלפון מרופאה שהשתתפה באחד הקורסים ואומרת לי שמיד אחריו התחילה ליישם את הדברים, השתתפה במכרז לתפקיד ניהולי וגם זכתה בו. או ממנהלת שמספרת שהיא שינתה את החשיבה והתחילה להביא את עצמה לקדמת הבמה במקום את מה שציפו ממנה, מה שהוביל אותה לקבל קידום.

יום האישה בשבילי הוא כשאני מקבלת מסרון ובו כתוב ״הייתה אצלי הפנמה ושינוי תודעתי בעולמי המקצועי ובסביבה הקטנה שאני מנהלת. כבר יש תוצאות יישום של השפה החדשה, אני מדברת וגם פועלת בה ועובדות צעירות נענות מהשינוי שחל בי״

יום האישה עבורי הוא כשניגש אלי סטודנט להנדסת חשמל שאומר לי ״אנחנו גם בעניין, זה לא רק ענין שלכם״ ומספר שהזווית שפתחנו לו שינתה אצלו את מערכת היחסים עם בת הזוג שלו.

יום האישה בשבילי הוא כשארגון מזמין אותי לעשות בתוכו ייעוץ ארגוני-מגדרי כדי להפוך את הארגון לשוויוני ומכיל.

יום האישה בשבילי הוא כל צעד שנעשה לכיוון של שוויון, צעד ועוד צעד ועוד צעד. כי שינוי לא יכול לקרות בספרינט אלא במרתון.


ולגבי שם החברה? ביום שיפסיקו לדבר על השם ׳דרך אישה׳, ביום שזה יפסיק להיות אישיו, אדע שהשגנו את התוצאה, שהשוויון כבר כאן ושאפשר להתחיל לחפש מטרות אחרות.



20 צפיות0 תגובות

050-8563157 | Tel. 077-9114420  I  info@derechisha.com

  • LinkedIn
  • Facebook
  • logo saloona