זה חוזר לא פעם בפגישות עם מנכ״לים.
אני מגיעה עם הצעה לעבוד עם ההנהלה הבכירה, שהיא בדרך כלל גברים, אני מציעה ייעוץ למנהלים והם לא מבינים למה ואיך חברה ליעוץ ארגוני הנקראת ׳דרך אישה׳ יכולה לייעץ למנהלים.
כלומר, אם הדגש שלנו ביעוץ הארגוני הוא על קידום נשים, אז איך זה קשור למנהלים? איך זה קשור לפיתוח ארגוני, למנהיגות. ובכלל, אם מדובר על קידום נשים, אז מפנים אותי ליועצת לקידום נשים.
כשעשיתי לפני כשנתיים את המיתוג מחדש של העסק, עלתה השאלה האם לשנות את השם או להשאיר אותו וזו הייתה שאלה מהותית. אבל ככל שהעמקנו עם החזון והצהרת הכוונות של העסק, הבנו שהשם צריך להישאר, כי ׳דרך אישה׳ מדגישה שלנשים יש את הדרך הייחודית שלהן ונקודת מבט נשית (כמו שלגברים יש את הדרך הייחודית שלהם ונקודת המבט שלהם) וזה לא סותר אחד את השני.
סיפרתי לאחד מהמנכ״לים הללו, שיעצתי למנהלות רבות. אפילו נתתי דוגמאות לכאלה שכיוונו לתפקידים בכירים וזכו בהם לאחר שהובלתי אותן להסתכל עסקית על מנת להגדיל את שורת הרווח הארגונית. לא מעט מהן מכהנות כמנהלות מוצלחות מאד שמצעידות את הארגונים שלהן קדימה. ועוד סיפרתי שנשים שעושות את הקורסים שלנו מתקדמות לדרגות ניהול, משפיעות ומובילות את הארגון להצלחה עסקית ובכלל, ששוויון ונקודת מבט נשית זה לא רק עבור נשים, אלא לטובת הארגון כולו, (אפילו גייסתי את המחקרים לטובתי). ולמרות זאת, רובם לא ממש הבינו.
הם עדיין קטלגו אותי כחברה שעובדת רק עם נשים.
השורה התחתונה מכל השיחות האלה היתה (ועדיין) שגבר שמייעץ לאישה-מנהלת זה סביר ובסדר גמור ויכול להביא אותה לתוצאות, אבל אישה שתמיד עבדה עם נשים והובילה מנהלות (ולא מנהלים) לא יכולה לייעץ לגברים. הם מצאו בכך חיסרון.
והאמירה שמשתמעת מבין השורות היא שנשים הן פחות_______( השלימו את החסר.)
דוגמא לכך קיבלנו לפני זמן מה עם התמונות של הרופאים בפרסומת לאיכילוב. עמדו להם חבורה של גברים רופאים בפרסומת שמיועדת לקהל הדתי – נשי (ליולדות) ולמרות שיש במחלקה יותר רופאות נשים מרופאים גברים, אף אחת מהן לא היתה בתמונה.
מה אומרות המילים שלא נאמרות במפורש? שרופאים טובים יותר מרופאות ולכן אנחנו מציגים אותם בפרסומת. אלף בית בפרסום זה לייצר אמינות אצל קהל היעד ובאיכילוב בחרו לייצר את האמינות הזו בכך שהציגו את ״הפנים האמינות״ של המחלקה.
ונחזור לרגע ל׳דרך אישה׳ – העובדה שעבדתי עם נשים מבחינת אותם המנכ״לים הורידה מערכי ובגלל זה הם לא נטו לתת לי את האפשרות לעבוד מול מנהלים-גברים.
מה שהבנתי זה, שהעובדה שאני עובדת בקידום נשים בתוך ארגונים ומובילה נשים לקידום, כמו רופאות למנהלות מחלקה, נשים למנהלות מפעלים, או כאלה שמתקדמות אל השדרה הניהולית בהנהלה הבכירה בארגון זה חשוב, אבל זה כשלעצמו לא יביא נשים קדימה או גבוה ולא ייצור שוויון.
כל עוד שהעבודה על שוויון מגדרי תיעשה אצל נשים בלבד ותעסוק רק בענייני מגדר, קצב ההתקדמות יהיה איטי – אם בכלל יקרה. ולכן צריך עבודה משותפת.
כי הבעיה העקרית שאני מזהה היא בנקודת המבט. כיום, נקודת המבט בארגונים היא גברית. וזה לא עניין של רע או טוב, זה פשוט מה שזה. ולא יעזור כלום – נשים רואות דברים מזווית נוספת, או אחרת, הזווית הנשית - וזו בדיוק הזווית שחסרה כל כך בהנהלות הבכירות.
אם אנחנו רוצים ליצור עולם עבודה מתגמש ושיכיל את הצרכים של כלל האוכלוסייה, נקודת המבט הנשית (שחסרה היום) צריכה להיכנס לכל דיון הנהלה, לכל אסטרטגיה, לכל מכירה, לכל שיקול במחלקת כוח אדם, בכל רצון להתייעלות, ובכל תפיסה.
ולמה כדאי לאמץ ״משקפיים מגדריות״? (ולא רק להגדיל את כמות הנשים בארגונים) כי בסוף כולם רוצים להרוויח יותר כסף ומחקרים רבים מוכיחים שככל שההנהלה תהיה מגוונת יותר מגדרית ותאמץ חשיבה אחרת, כך שורת הרווח של החברה תגדל. כך שאם לא לעשות את זה למען חברה טובה יותר, אז לפחות למען הגדלת שורת הרווח.
בשנים האחרונות הצלחנו אני וצוות המנחות והמנחים שעובדים איתי, לגרום להמון נשים לזוז קדימה ולבצע שינויים מקצועיים (ואישיים) שלא היו טובים רק לעצמן אלא ממש הצליחו ליצור שינוי בארגון. אבל עם כל השמחה, אני חושבת שצריך לעבור לשלב הבא וזה עבודה עם כלל הארגון.
בחודשים האחרונים מתגבש שיתוף פעולה שלי עם ׳דרך אישה׳ ושל רויטל הנדלר יזמית שהגיעה מעולם הסטארט-אפ, ושוב עלתה השאלה האם שם החברה ׳דרך אישה׳ לא יפריע לשווק את המיזם החדשני שלנו בארגונים. האם זה לא ירתיע?
דנו בזה לא מעט, כי למרות כל הניסיון שלנו בהכשרת עובדים בתוך ארגונים, בסוף לשם יש משמעות. חשבתי על זה והבנתי סופית שהדרך שלי היא ׳דרך אישה׳ – במשך כ 14 שנה ידעתי לזהות את השינויים במשק ולהתאים את עצמי אליהם בגמישות ויצירתיות וזה הוביל אותי להצלחה. אותי, את הצוות שלי ואת הנשים שעברו איתנו קורסים והכשרות, אז למה שאשנה את השם רק בגלל שלמישהו פחות נוח איתו? רק בגלל שמישהו חושב ש׳דרך אישה׳ יכולה להוריד ולא להוסיף?
אז בפעם הבאה שאתה כמנהל מבקש ממני להראות לך עבודה שעשיתי שלא מול נשים, אני יכולה להגיד לך דבר אחד - אם אתה רוצה ללמד את המנהלים שלך לעבוד במצבים של אי ודאות, שגם יהיו סבלנים ויוכלו להכיל כל סיטואציה, אתה צריך את ׳דרך אישה׳ שלי. למה? כי אני יודעת מה זה לעבוד במצבי חוסר וודאות ולא רק אני - תשאל כל אישה.
הריון מבחינת האישה זה אי נוחות, זה אי ודאות. אני לא יודעת איך אני ארגיש מחר. אני לא יודעת איך ארגיש בעוד שעה ובכל זאת אני צריכה לתפקד במאת האחוזים כי ״הריון זה לא מחלה״. ולמרות הכל, זה כבד פיזית ונפשית אבל מתרגלים בתוכו סבלנות, הקשבה לשינויים ומוצאים איך לתפקד תוך כדי תנועה.
והרי זה מה שצריך כל מנהל טוב לא? לתפקד תוך כדי תנועה.
Photo byJoshua HoehneonUnsplash