אחרי לא מעט שנים שאנחנו עובדות עם נשים בתוך ארגונים, החלטנו לחזור טיפה אחורה ולשאול נשים שעברו את הקורסים וההכשרות שלנו האם הקורס יצר השפעה עבורן והאם משהו השתנה אצלן בעקבות הקורס.
אז הכנו שאלון ויצאנו לשאול אותן.
הראשונה שנענתה לאתגר השאלון שלנו, היא ד״ר שירי סודרי
רופאת עיניים בכירה בבית החולים רמב״ם, מנתחת רשתית, מנהלת תכנית ההתמחות במחלקה
ומובילה את מעבדת המחקר החוקרת מחלות ניווניות של הרשתית.
שירי היא אימא ליותם בן ה-15 ומיה בת ה-13 ונשואה לאיתן שהוא עצמו רופא גם כן.
ד״ר שירי סודרי השתתפה במחזור הראשון של הקורס ״מרופאות למנהלות מחלקה״
שיזמו משרד הבריאות בשיתוף ׳דרך אישה׳׳. הקורס נולד כתוצאה מההבנה שבשנים האחרונות חלה עלייה בשיעור הרופאות מכלל ציבור הרופאים בישראל, אך עם זאת, ייצוגן של נשים רופאות בעמדות ניהול, חסר. אז הנה מה ששאלנו ומה ששירי סיפרה:
כדי להבין האם השתנה משהו אצלך לפני הקורס, חשוב לנו להבין, מה היו המחשבות שלך על הקריירה שלך לפני הקורס?
״תמיד ראיתי את עצמי כאשת קריירה, כרופאה עם קריירה בעלת שאיפות, אבל תמיד חשבתי שאם אהיה טובה ממש, כרופאה, כמנתחת, כמורה למתמחים וכחוקרת, ההתקדמות שלי תקרה מאליה.
הפרדיגמה שלי הייתה שזה יבוא כי אני טובה.
מה הבנת לאחר הקורס? הבנתי שעל מנת להתקדם זה לא מספיק שאהיה טובה ואפילו טובה מאד, אלא שעל מנת להתקדם אני צריכה שיהיה לי רכיב פעולתי אקטיבי, כלומר - לדעת לחשוב ולפעול בצורה שתשים אותי על המפה וזה אומר להיות חלק מהפוליטיקה הארגונית ולדעת להתנהל בתוכה.
בנוסף, הייתה לי דעה מסוימת על צמד המילים ׳פוליטיקה ארגונית׳, חשבתי שזה תחליף, כלומר, כאילו שמספיק לעשות פוליטיקה ארגונית וזה כשלעצמו מחליף הצלחה. היום אני מבינה שזו לא הכוונה.
אני מבינה שאני צריכה להיות טובה מאד וגם להתנהל נכון בארגון כדי להוציא אל הפועל את השאיפות המקצועיות שלי וגם את הרצונות שלי כלפי מה שאני עושה בפועל לטובת הכלל.
אני חייבת להגיד שבהתחלה כשהקורס התחיל, אמרתי לעצמי, מה לי ולפוליטיקה ארגונית, אני רחוקה מזה, אני רופאה, מנתחת, מלמדת וחוקרת. פוליטיקה נשמעה כמעט כמו מילה גסה.
כמובן שאחרי הקורס ואולי אפילו במהלכו התובנה שלי העמיקה והתחלתי להפנים מה זה אומר באמת.
מהם הדברים העיקריים שקיבלת כתוצאה מההכשרה? האם ״נפלו אסימונים״?
היו עוד תובנות שיצאו מההכשרה.
הבנתי שהשיח על נשים וקידום נשים והשיח על הבדלי מגדר הוא חשוב. ושהשיח הזה צריך להיות מדובר כל הזמן ובכל מקום.
לפני הקורס שמעתי לא פעם עמדה שאומרת שאפליה מתקנת זה למשל כשגבר ואישה מתמודדים על תפקיד כלשהו ולשניהם יש בדיוק את אותם הכישורים, אז בוחרים באישה כדי לעשות אפליה מתקנת.
אחרי הקורס הבנתי, שנשים לרוב לא מתחילות מאותה נקודת מוצא שבה גברים בד"כ מתחילים.
לכן, צריכים להתבונן בצורה רעננה על מה זו אפליה מתקנת ואיך עושים נכון קידום נשים.
כשחלק מזה זה ע״י חינוך, מודעות והטמעת תפיסות עולם.
אילו עוד הבדלים את שמה לב שיש בין גברים לנשים?
אני רואה הרבה נשים מצוינות שאינן נופלות מקולגות גברים בתפקידים מקבילים, אבל פחות מעיזות להשמיע קול ולהתבטא, גם כשזה לגמרי לא מוצדק. אנחנו מחכות לאיזו תחושת ביטחון לכך שאנחנו צודקות במאה אחוז ובודקות שלא שכחנו לקחת משהו בחשבון לפני שאנחנו מעזות להתבטא.
היום אני חושבת שאנחנו צריכות לקבל ביטחון גבוה יותר, למצב את עצמנו בעמדה בולטת ולשים את עצמנו על המפה, לא להסס להשמיע קול ולזקוף את הראש.
וזה אחד המסרים שאני משתדלת להעביר לקרייריסטיות הצעירות שאני פוגשת. להעביר להן את התחושה ואת המסר שלכל אחת יש את הדרך שלה אמנם להתבטא, אבל לא לוותר על זה.
אני רואה ממש כמחויבות להעביר הלאה את שאת מה שלמדתי על עצמי והפקתי מהקורס באמצעות הקורס. *
יש לי מעבדת מחקר שהיא בשלבי הרצה זו שנה שניה, יש לי בה מנהלת מעבדה ואני מחפשת תלמידות מחקר ובחלקת האלוהים הקטנה שלי, אני עושה כל מה שאני יכולה לעשות כדי לתת את התרומה שלי לקידום נשים במחקר ובמדע.
אז היית אומרת שעברת ממצב של חוסר מודעות למודעות?
לא הייתי קוראת לזה חוסר מודעות, אלא מודעות צרה או מודעות נאיבית. והבעיה היא שבסוג מודעות זו לא ממש ברור איך להניע את זה. ומה שהקורס נתן לי זה באמת נקודות התבוננות שמאפשרות לי לקחת את זה צעד אחד הלאה.
ויש עוד תובנות?
עוד תובנה ממש חשובה שקיבלתי היא שכמו שחשוב לנהל את השיח הזה עם נשים, חשוב באותה המידה לנהל אותו עם גברים וזה מאתגר מאד, כי באמת יש תחושה שהיום יש שוויון זכויות בין נשים לגברים וגברים לא תמיד מבינים את העניין לעומק.
האם יש עצה שתוכלי לתת לנשים אחרות בעקבות התובנות שלך?
כן, העצה שלי לנשים קרייריסטיות היא, מצאו לכן מנטורית.
בעיניי, מנטורית אישה (בניגוד למנטור) יכולה להבין ניואנסים של התמודדות שנשים עוברות, מנקודת מבט של מישהי שעברה התנסויות חוויות או אתגרים דומים, והיא יכולה לתת פוש, או עידוד או לשקף בפנייך תובנות שהן ייחודיות לנו כנשים.
ואגב לא חייבים מנטור/ית אחד/ת, אפשר כמה. תמיד כיף ללמוד כמה שיותר, ומכמה שיותר אנשים.
תודה רבה ד״ר שירי, לדעת שהקורס השפיע על המשתתפות - זה ממש הגשמת החזון עבורנו. ועוד כמה מילים על הקורס
הקורס פותח ביחד עם חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים ומטרת העל שלו היתה ועדיין, לשנות את פני הניהול ולהגביר את נוכחותן של נשים בעמדות בכירות בתוך בתי החולים. כמו גם, לעודד ולקדם רופאות על מנת שתגענה לעמדות ניהוליות במערכת הרפואית ותעסוקנה בהיבטים אקדמיים ומחקריים של עולם הרפואה.
לתכנית שתי מטרות עיקריות:
1. להעניק למשתתפות כלים להתמודדות עם ניהול הקרירה שלהן מתוך ״חבישת״ משקפיים מגדריים.
2. פיתוח משותף של נקודת התבוננות חדשה, על הדרך בה ניתן להפוך את המרכזים הרפואיים למאפשרים יותר עבור רופאות-מנהלות. בקורס השתתפו כ- 16 רופאות בכירות מכל בתי החולים בארץ. הקבוצה השנייה כבר יצאה לדרך ובה כ- 20 רופאות בכירות.